חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק לד · פסקה ג
ה לרחוץ בבה"מ כו' מצוה היא. בשאלתות פ' בראשית הביא הלשון כך היה מנהגו של הלל הזקן במעלי שבתא א"ל אדם להיכן אתה כו' לעשות מצוה כו' לבה"מ לנקות הגוף בשביל כבוד שבת:
ו ד"א גומל נפשו איש חסד דמפלג מצוון (המחלק צדקה והוא גומל בזה טוב לנפשו). ועוכר שארו כו'. כ"ה בילקוט משלי וכצ"ל: