חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק לא · פסקה ח
יט לזון עינו ממנה הה"ד נהר דינור כו'. עמ"כ ויד"מ. ואפשר לפרש כמ"ש בפר"א פנ"א שכשהשמש יוצא להאיר על הארץ מדליק אורו בנהר של אש. והוא נהר דינור כמבואר בס' רזיאל אך העיקר נראה שבמקרא זה כתוב כאן בטעות. ומקומו להלן באידך דר' אבינא הברק הזה מתולדות אש שלמעלן הוא הה"ד נהר דינור נגד כו' שמביא ראיה ע"ז שיסוד האש נמשך מלמעלן: