חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק כז · פסקה י
כו שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום. עמ"כ ואפשר הכל ד"א וצ"ל שאם נגחתו אמו ונמצא בו מום (שע"י הנגיחה רגיל ליפול מום כדאמרינן (בבכורות כ"ה) דשכיחי מומא אגב דמנגחו הר"מ ברלין) אך מה היא הבדיקה ע"י ז' ימים לא נתבאר ודרך הגהה רבה אולי צ"ל כדי שיבדק תחת אמו שאם מתה אמו או שיצא דרך דופן ה"ז פסול כו' דתנינן תמן כו' (ולגי' שלנו גם הא דתנינן תמן תמוה שמ"ש המ"כ שנתרסקו איבריו כיוצא דרך דופן דמי אין לו ביאור כלל) ולפ"ז האי כדי שיבדוק היינו אם הוא נפל כההיא (דשבת קלד) אף שבאמת לקרבן אפילו קים לן שאינו נפל פסול קודם ז' ימים כמ"ש המל"מ פ"ג מאיסורי מזבח:
כז עד שיראו פני המטרונא כו'. עט"ז יו"ד ס"ס רס"ה: