חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק כב · פסקה ו
יח הה"ד שוחט השור מכה איש. מפרש בתנחומא שוחט השור נחשב לו כהורג נפש כדכתיב כאן דם יחשב לאיש ההוא דם שפך [וכ"ה בערוך ע' גזל בשם הויק"ר ומסיים שם גם אידך קרא לטרף טרף כאדם אכל]:
יט ר"א שאל לר"ח כו'. פסיקתא דעשרת הדברות בסופה:
כ או השניה א"ל השניה א"ל ולמה א"ל מצינו כו' כ"ה שם ובילקוט משלי ו' כצ"ל [ועיין שוח"ט מז' כ"ז]:
כא והיו ישראל נוהגין כו' ואומרים הם מקריבין לו והורגן. והיה חלול ה' בדבר ולכן מביא הא דר"א ור"ח לכאן: