אור ברסלב

חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא

פרק יט · פסקה ד

פסקה ג

יד שנתעצלו ישראל מלחנות במחלוקת. וכדדרש לעיל פ"ט ויחן ישראל. ושלום זה בשב ואל תעשה היה לכן דרש ליה בלשון עצלות. כי"ב בתדא"ר ספ"ט דרש אצילי בני ישראל שנתעצלו מן העבירה (ועפר"א פמ"ה) וכן להלן שנשתפלו מלחנות כו':

טו ימך המקרה וירד ה' על הר סיני. דרש על הקב"ה כדאמרינן (במגלה יא). המקרה במים כו':

טז ויט שמים וירד. דרש המקרה על השמים שהן כקרוי על העולם:

יז הדין רסיסא כו'. עמ"כ גי' ערוך ופירושו שנעשו בקיעין שמהם נוטפים רסיסי לילה וזהו ידלף הבית:

יח הרי הוא נעשה ראומאטיקוס כצ"ל ברי"ש וכ"ה גי' הערוך (וע' ד"מ א"ח סי' ב' בשם א"ז נ"א בזה) ופירושו חולי הנזילה של ליחות הראש וכבר הבאתי לעיל פט"ו גי' הערוך יום שנתנה בו רוח קטרטין הרי הוא נעשה ריאומטיקוס ור"ל אם אין מכסה ראשו ביום שנושבת בו רוח המביא חולי קטרטין שהוא הנזילה והראש בא לידי ראומטיקוס:

יט שהאשה מתעצלת מלכסות עצמה כראוי. איפשר ר"ל שאינה צנועה. ימך המקרה כו' את מקורה כו'. עמ"כ ואיפשר רומז לחולי נפילת המקור כלשון ימך המקרה:

כ הרי היא מתרבה בדמים. שמן הבית שהוא הגוף ידלף ויתמצה פסולת שם הרבה למקור ותבא לזיבת ימים רבים האמור בפרשה:

כא טביתא כו'. בתוספת על התורה משמע שמפרש שזה ג"כ בא לדרוש בעצלתים ימך המקרה. שע"י עצלותה לבדוק מפסדת טהרות ונעשית מכה וענייה:

כב כיון דאיתבונן כצ"ל פי' שהבין:

כג וי דאזל תמרא כו' עמ"כ שהיה אוכל חוליו בטהרה והנה אמת שר"ג אכל חולין בטהרה כדאיתא בתוספתא דחגיגה ותדא"ר פט"ו. אבל במעשה זו דשפחתו מבואר (בנדה ו':) שהיה יין של תרומה ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על ויקרא רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה