חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק יא · פסקה ה
יד א"ל משה לך מכאן. אדר"נ פי"ב:
טו מתגאה יש לו מי שיקלסהו כצ"ל וכ"ה בתנחומא:
טז שראית אותן בוכין ותבכה עמהם כצ"ל ור"ל לאחר מיתה כמ"ש ונפשו עליו תאבל [או ר"ל בשעת הפטירה וכמ"ש (בכתובות ק"ג) מתוך הבכי כו']:
יז כיון ששמע כו'. א"ל שובי כו'. מקרא זה כתוב קודם. ודרש כי חלצת הוא נתינת טעם על שובי נפשי מפני שחלצת כו':
יח התחתונים כו' והעליונים כו'. ע"ל סוף הפרשה ובסוטה (יג:):