חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק י · פסקה ג
ח מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים כו' כביכול מה שהקב"ה מושל כו' כצ"ל:
ט ואליהו ואלישע קרעו ימיה. אינו חושב משה. שמשה קרע הים במצות ה' שא"ל הרם כו' ובקעהו ועיין פר"א פמ"ב. וכן בהמתקת המר לא חשיב משה שכתוב שם ויורהו עץ. (ובילקוט ומדרש שמואל גרס בזה משה וט"ס הוא) אבל אליהו ואלישע בגזירת עצמם קרעו המים והמתיקו המר. ובהא דרפואה לא חשיב רפואת מרים ע"י משה. שג"כ משה לא עשה כלום בעצמו רק צעק אל ה' שירפאנה משא"כ באלישע שעשה לו רפואה לרחוץ ועיין מגילה (כ.) ואלישע דעבד ברחמי כו':
י ואליהו הוריד את האש ותפל אש ה' כו' ונכון לגרוס ותרד אש מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו (מלכים ב' א) ששם היה בגזירת אליהו בלא תפלה וגם כתוב שם לשון ירידה: