חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק י · פסקה א
א וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאין אותה בשבת. משמע שלפעמים יש באזן סכנת נפש וכגון מעלין גידי אזנים בעבודת כוכבים (כח:) שפירשו רש"י משום סכנה ע"ש (משמע דווקא משום סכנה שהיא סכנת נפש. אבל על מכת אבר אין מחללין):
ב מי שמסיר כו' תפלתו כו'. עיין שבת (י.):
ג ע"י האזן כלם חיים. עיין כתובות (ו.):
ד שנאמר שמעו ותחי נפשכם כו' הכל משתתקים לפניך כו'. אפשר דרש קרא דלבתריה הן עד לאמים גו' נגיד ומצוה גו':