חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ט · פסקה ט
יד כתב י"ג ס"ת. שוח"ט מז' צ':
טו רמז לשמש והיה מתקשה כו'. כמ"ש בשמ"ר פט"ו שהשמש מודיע קצו של אדם כמה ראה השמש ע"ש:
טז א"ל יהושע כשהיה הדבור כו' יודע הייתי כו'. ח"ו שלהחליש דעתו של משה יאמר יהושע כן. אלא צ"ל שנצטווה יהושע ע"פ הדיבור להשיב לו כן בכדי שישאל משה נפשו למות:
יז התחיל הקב"ה מפייסו וא"ל כל הבריות יורדין לקבר ועיניהם כהות וכו' המאמר דלעיל עד ויקבר אותו בגי שייך כאן ואח"כ צ"ל הא דאמר א"ל חייך בעולם הזה הנהגת כו':