חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ד · פסקה א
א כך שנו חכמים אין מפסיקין כו'. (מגלה ל"א):
ב כיצד כו' אין קרוי וקרוי כו'. זהו לפי מה שאמרו בבבלי שתיקנו לברך כאו"א מהקורין לפניה ולאחריה (וכמ"ש בהערה שאלו המדרשות נסדרו לאחר התלמוד בבלי). ובירושלמי מגילה שם ובמ' סופרים פי"ב שמשם הועתק מאמר זה ליתא לסיום זה דכיצד כו':
ג רבנן כו' ולא לרעתם כו'. ואתיא כדדרש בר גמדא שלא יקוצו בתוכחה ואפשר חסר מ"ש עוד שם בירושלמי ומ"ש אר"י בר בון לא מטעם הזה אלא זה שעומד לקרות בתורה צריך לפתוח ולחתום בדבר טוב כלומר והתוכחה אינו סימן טוב וע"ז מפרשי רבנן לא לרעתכם כו':