חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ב · פסקה כט
מד איפומניטא שלו. פי' מ"ע ספר זכרון:
מה אמר שירה על הבאר א"ר לוי לפי שארעה כו' עמ"כ. ואמת שכ"ה בילקוט בשם ילמדנו. אבל אינו מסכים לדרשה דהכא ששם אמרו שאמר שירה עתה כשהפריש ערי מקלט (ובתוספת על התורה הביאו מדרש זה שישראל אמרו השירה כשאמר להם משה פרשת ערי מקלט). וכאן אמרו שמשה אמר שירה כשישב על הבאר על שהזמין לו הקב"ה מקום הצלה מפרעה. וכהא דר' לוי דהכא נראה צ"ל א"ר לוי לפיכך ארעה פ' רוצחים כו' וכדלעיל דא"ר לוי שנתן משה נפשו ע"מ מי שאכל התבשיל כו':