חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ב · פסקה יח
כג כך שנו חכמים אלו דברים אסורים כו'. ת"כ ס"פ אחרי ועיין ב"ק (פ"ג):
כד מהו המספר פאת ראשו כו'. מבואר שלא כפי' שהביא הק"א בת"כ שם שהוא המספר בל' צחות:
כה סופג את הארבעים משמע מלקות דאורייתא כדעת הרמב"ם רפי"א מה' עבודת כוכבים ובס"מ המצות שלו ל"ת סי' ל' והטוי"ד ר"ס קע"ח ע"ש בב"י ודלא כמשמעות לשון התוס' בב"ק שם שהיא גזרה דרבנן:
כו בלורית לשמה של עבודת כוכבים עי' כו' עבודת כוכבים (כט):
כז עד שלא באו לסיני כו' על עבודת כוכבים. אפשר היינו במרה שנצטוו שם על ז' מצות ב"נ (שבכללם עבודת כוכבים (כדאיתא בסנהדרין (נ'). ובמכילתא בשלח וכן מ"ש להלן בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות. אפשר היינו מ"ש במרה אם שמע כו' כל המחלה וכו' ומכלל הן אתה שומע לאו. אך ממה שמסיים והיכן ממה שקרו בענין כו' לא משמע כן וקרוב בעיני שבסיני האמור כאן ט"ס הוא וצ"ל לגלות (ומפני שכתבו בסיני הוסיפו בהעתק לקבל את התורה):