אור ברסלב

חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא

פרק א · פסקה ו

פסקה ה

יג כדבורים היו בני מתנהגים. עמ"כ. ואולי לפי דרכיו למדנו להנחת שם דבורה על המין מזה שהם מתנהגים ע"פ דבר ומנהיג נקבה:

יד ועוקצה מר. לארס שבעוקצה קורא מר כמו שנקרא ארס הנחשים מרורת פתנים בלשון מקרא וכן בלשון משנה פ"ח דתרומות משתאבד המרה ועמ"ש בביאורי לפר"א פי"ד בס"ד:

טו שנאמר מות יומת הנואף כו'. עיין יד"מ. אבל בבמ"ר פ"א נקט שמשם נשמטה החרב מות יומת הנואף והרוצח (ומ"ש היד"מ שם שמיתה סתם הוא בחרב ליתא דקי"ל בחנק). אלא נראה שתפש דברים הרגילים יותר:

טז ועוקצה לאחרים. שכשפורחת ממקום למקום לאסוף מיץ הפרחים להדבש עוקצת לאחרים. אבל הבעלים כשבאים ליקח הדבש עושים תחבולות להנצל מעקיצתם ע"י עישון וכי"ב:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על דברים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה