פרק צח · פסקה ה
י ובניהם הימן וגו' בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל. כי באפם הרגו איש. ר"ה ור"ח ור"פ תלתיהון אמרין זה חמור כו' כצ"ל:
יא אע"ג דאנן מפרשין ואמרין כו'. אשר תתנו מאחזת ב"י מאת הרב תרבו וגו' וכתיב את בית שמש ואת מגרשי ערים תשע מאת שני השבטים האלה (יהושע כ"א) כולן משל שמעון היו כצ"ל. ור"ל אע"ג שהיה ראוי לומר שט' ערים אלו שניתנו למקלט מאת ב' שבטים אלו (יהודה ושמעון) היה החלק הרב בזה משל יהודה והמעט משל שמעון מ"מ כולן של שמעון היו והיינו מפני שרובן עניים היו ונפוצים בישראל והיו עריהם פנוים וחרבים וניתנו לערי מקלט. (אלא שלפי המבואר ביהושע ערי יהודה ושמעון נראה לכאורה שהרבה מאלו ט' ערים הן מערי יהודה וצ"ע):