פרק צד · פסקה ג
ב למוד הוא השבט הזה לשרוף כו'. אפשר ירמוז לזה מ"ש תהלים מ"ו עגלות ישרוף באש:
ג בפרשה עגלה ערופה. ע' מ"כ בשם הזהר. ושם (דר"י) סיים דאנא גרימנא (וע' מהרי"ו סי' קכ"ה וע' שו"ת צ"צ ס"ו) וז"ש לעיל פפ"ד ומיעיו מתחתכין. ומ"ש המ"כ שמשנה הניקוד מעגלה לעגלה באמת נראה כי שם עגלות שבמקרא היה על שהיו נמשכות בעגלות בקר וכמ"ש בעגלות הנשיאים (ע"י בקר וע' סי' רשב"ם כאן שלכן נתנו עגלות ע"פ פרעה שאין פרה יוצאה ממצרים כו' ע"ש):
ד עומד בצדקו. דרש עוד יוסף חי שהוא צדיק שנקרא חי כמ"ש איש חי רב פעלים: