פרק צא · פסקה ד
ה בשני חמורים שלא יוליכו חמרים כו'. כצ"ל. והוא פי' ונתינת טעם לגזירת חמורים כדי שלא יבאו חמרים להוציא תבואה ממקום. ולכן בקה"ר פ"ט פ"ט וכן בילקוט כאן ובערוך ערך דיטגמא בשם הילמדנו ליתא כלל להא דשלא יוליכו חמרים כו':
ו מה נעבד דבר אחר וירא יעקב כו'. מן ד"א זה עד סוף המאמר היינו עד וירא יוסף את אחיו הוא שיטה אחרת בפסוקים ומאמרים שכבר נדרשו והוא הוספה מלשון תנחומא תוך דברי הב"ר: