פרק פה
פסקה ב
א שידעו הכל שאמרו ברוה"ק. ע' שוח"ט מז' ג' שאלמלי נתנו על הסדר כל מי שקורא בהן מיד היה יכול כו' לפיכך נתעלם סידורה ע"ש וז"ש שמזה שלא נכתב על הסדר יבינו שהן ברוה"ק ולכן העלימו הדברים:
פסקה ד
ב שנשתלשל ממנו העולם. כצ"ל:
ג פסקת שם מקום. ע' רמב"ן שנראה שתיבות שם מקום אינו מן המדרש (רק איזה פירוש):
ד ומערה. לשון המשנה הוא בכתובות (ד' ע"ב א) ואמרו בירושלמי שם עלה כמעשה ער:
פסקה ה
ה לתמר כלתו. וגם כי אמר כו' כאחיו אר"א אע"פ שאין נחוש יש סימן רבנן אמרין בית כו' כצ"ל. וע' חולין צ"ה:
פסקה ז
ו ופנויה אני. כאן צ"ל מאמר שלהלן בפ' זו בבני עלי ובבני שמואל וכצ"ל ר"ח דריש ג' מקראות לשבח וזה א' מהן בבני עלי מהו אומר כו' ככתוב להלן עד בפתח עינים כדרשתם לעיל כצ"ל וכ"ה בירושלמי פ"ק דסוטה ה"ד ורפי"ג דכתובות ובמדרש שמואל פ"ח:
פסקה ט
ז זו סנהדרין. שרובן היו משבט יהודה כדלקמן פצ"ח:
ח שהם מצוינים בפתיל. עמ"כ. ואפשר הכוונה שהם לבושי תכלת שהוא בגד חשובים כמ"ש (יחזקאל כ"ג) לבושי תכלת:
ט משחקת בתבל ארצו ושעשועי את ב"א התורה היא משחקת כו' כצ"ל:
פסקה יא
י אל חמיה לאמר. לאיש אשר אלה לו וגו' שלך ושל בוראך הן בקש לכפור א"ל הכר נא בוראך הכר נא למי החותמת אר"י כו' כצ"ל ודרש לאיש על יהודה ואשר אלה לו כלפי הקב"ה (כי הוא יוצר אלה):
פסקה יג
יא אביו או אמו מעידין כו'. כ"ה בקדושין וכצ"ל:
פסקה יד
יב וחרמו של סיחון ועוג. דכתיב בהו (דברים ג') כאשר עשינו לסיחון החרם כל עיר מתים (ולהמ"כ והפ"מ בירושלמי דסנהדרין שם אשתמיטתייהו):
יג ומה בבל עבדא הכא. ע' בתנחומא משפטים סי' י"ז תמצא מבואר. וע' שם פ' ראה ס"ח ובשה"ר פ"ח פ"ח:
יד וזה משלח לו כותבות. מיריחו עיר התמרים. ואף שבבבל מצוים תמרים ביותר כמ"ש מלא צנא בזוזא מ"מ היה חביב עליהם פירות הארץ: