פרק פד · פסקה יז
יז של שבטים זכות היא לעולם. כ"ה בפסיקתא דפ' החודש:
יח ריחן של ערביים. עיין מ"כ ובמכילתא איתא ריח גמלים. ועתה הזמין המקום שהערביים היו נושאים סחורה של מדינים שהיה מסחרם בצרי גלעד הסמוכה למדין כמ"ש הרמב"ן ע"ש:
יט בשבח יהודה. ר"ל לאפוקי מדר"מ (סנהדרין ו') דהבוצע ה"ז מנאץ והמברך את יהודה כו' קמ"ל דשבח עדיף כמ"ד מצוה לבצוע (וכ"ה ביפ"ת ומוסיף עוד ממה דאיתא בשמ"ר ובתנחומא ומובא ברש"י גבי וירד מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו הלא המה סוברים שעשה שלא כהוגן. והוא סובר שעשה כהוגן ובעבור זה עשו אותו למלך עליהם). והא דבג' מקומות כו' מתחיל ענין בפ"ע דלא כמ"כ: