פרק פד · פסקה ז
ה בן י"ז שנה ואת אמר והוא נער. משמע דנער סתמא הוא פחות מבן י"ז. וע' מדרש משלי פ"א דמשמע דלכ"ע עד כ' נקרא נער. וע' רמב"ן ר"פ שמות:
ו על אמה"ח. דרש דבתם רעה קאי אדסמיך ליה הוא רועה את אחיו בצאן. ומן רעיית הצאן הביא דבתם שהיו אוכלים אליות כבשים חיים. כמ"ש בפר"א פל"ח ובת"י:
ז תולין עיניהם כו'. ע' זוהר (קפ"ב). אשה רעה:
ח מזלזלין כו'. דרש דבתם של בני בלהה וזלפה שהיו אחיהם מזלזלים בהם ומדברים עליהם לגנאי היה מביא אל אביהם: