פרק פב · פסקה ט
יד בר צערי בלשון ארמי וכו' בלה"ק. ע' רמב"ן. ונראה מפני שמלת און בלה"ק יתפרש ג"כ לשון כח כמו ראשית אוני לכן מפרש שקראה לו בל' ארמי שבל' זה אינו משמש רק ל' צער. והא דבנימין בלה"ק דקאמר אפשר בא להוציא מפי' רשב"ם שפי' לשון ימים כמו יומין בל' ארמי ולכן אמר שהוא לה"ק ופי' ימין ממש:
טו סמוך למיתה. שאין משהין מטת נשים ובפרט של יולדת כדאמרינן שלהי מ"ק וכ"מ אח"כ להרמב"ן ר"פ ויחי:
טז בלכתך היום מעמדי מעם קבורת רחל. במד"ש שם הגי' הן באין מקבורת רחל אתה הולך והן באין ומוצאין אותך בגבול בנימין בצלצח. וכ"ה בתוספתא פי"א. אבל כאן דמסיים וכך אתה למד שבגבול בנימין היה כו' משמע שגי' הספר דייקנית ולא כמ"כ שרוצה להעמיס בלשון הב"ר כדברי מד"ש הל"ל: