פרק פב · פסקה ז
יא שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי. גירסת רש"י הניר מצוי. וכמדומה שבדברי ר"א דדריש כברת לשון כברה מפרש כן בשעת הניר שהארץ מנוקבת ע"י הניר. אבל לרבנן דדרשי כברת לשון בר א"א לגרוס ניר. ומ"ש והשרב עדיין לא בא זהו כמש"ל בשם הפסיקתא שהיה בין פסח לעצרת זמן היפה שבאוירים שבא"י כמש"ל פל"ד בס"ד. ונ"ל ענין המאמר כאן לומר שהזמן היה יפה להוליכה רק ע"פ הדיבור קברה שם על הדרך כדאי' בפסיקתא שם ופירוש רש"י סדר ויחי: