פרק ע
פסקה א
א כתיב ואשלם לך נדרי. אשר פצו שפתי כצ"ל:
פסקה ב
ב אלא. וידר ישראל (במדבר כ"א):
פסקה ד
ג אלא לשון הרע. כמה דאת אמר וידרכו את לשונם כצ"ל ואחר כך צ"ל ארשב"ן כל מי שמשהא נדרו בא לידי כו' כל המאמר כדאיתא בויקרא רבה שם ריש הפרשה עד לידי לשון הרע שנאמר וישמע את דברי בני לבן. והשמיטוהו המעתיקים וסמכו על מה שכתב בויקרא רבה והניחו רק הפסוק האחרון דוישמע:
פסקה ה
ד מושיטו לזה בקנה. (ע"כ הנ"א). התחיל ר"י מפייסו כצ"ל:
פסקה ח
ה ג' קרואים. עי' גי' הערוך (במ"כ) וע' ירושלמי פ"ג דמגילה ה"ג. ג' מבהכ"נ כבהכ"נ משמע שהיה אצלם ג' ממונים בבהכ"נ:
פסקה י
ו כשלג ויאמר להם השלום. השלום ביניכם לבינו ויאמרו שלום באיזה זכות כו' לאחריתך גו' ויאמרו שלום ואין פטטין כו' כצ"ל:
פסקה יב
ז הדא היא דהיא אמרה ללאה לכן כו'. כצ"ל ור"ל הרי שרחל ידעה שלא תבא עמו לקבורה והיינו מבכיה שבכה יעקב כדהכא:
פסקה יג
ח פסול הבית היה וכתיב כו'. כצ"ל:
פסקה טו
ט בנות. כב' קורות כו'. קרי ביה בונות כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן וגו':
י מחלקי ארצות. משה מלאה ויהושע מרחל. וע' במ"ר פי"ד קרבן נשיא של אפרים בשבת:
יא מלחמת כו'. מצינו מלחמת יהושע ביריחו שהיתה בשבת כמ"ש בירו' פ"ק דשבת ה"ז ובבמ"ר פמ"ד ופ' מסעי אבל מבני לאה לא מצאתי (ובמלחמת קעילה בדוד לס"ד דהש"ס בעירובין מ"ה. היתה בשבת אבל לא קאי במסקנא הכי ע"ש בתוס' וכמדומה שראיתי שמלחמת עמלק בימי משה היה בשבת (וסמך לדבר יל"מ זכור את אשר עשה לך עמלק מזכור את יום השבת ועד"ז בשבת פ"ו לענין יום מ"ת ע"ש) ומלחמת משה עם עוג דכתיב אל תירא אותו שמן אות שבת שהיה אז נתיירא משה לחללו וצ"ע:
פסקה יט
יב גמלת חסד בזכותך. אנו נגמול חסד והיו מקלסין כו' כ"ה בילקוט:
יג מעלתא. וטפין בוצינא כצ"ל:
יד דאנן דכרן דכוותך. אפשר שצ"ל דרכון דכוותך כלומר שאין דרכנו כמנהגכם שלא בצניעות:
פסקה כ
טו רחל מלאה וגו'. ז' שנים אחרות אר"י בר' סימון כצ"ל ומן ז' שנים אחרות דריש מקיש אחרונים לראשונים: