פרק סז · פסקה ב
ב סרסור ביני לבין המקום. עמ"כ. וי"ל דלשון הוא דורש על הקב"ה שנקרא הוא לשון נסתר:
ג לא יאחר ולא יאריך כו'. ר"א בנו של ריהג"א מהו לא יחרך כו'. לגי' הספרים צ"ל דלרבנן פי' לא יאריך ימיו. וכן לא יאחר לשלמו גמולו. ולר"א בנו שריה"ג פי' בלשון בתמיה. וכי לא יאריך לרמאי לעכב זמן צידו (כדריב"ל דמייתי) וכדפירש"י בערובין (נ"ד:) לרב ששת ע"ש. אבל כמדומה שהנכון לגרוס בדרבנן לא יאחר לחודיה ור"א בריה"ג דרש לא יאריך. ולפ"ז תחוייב כוונתם כדריב"ל:
ד ועופות ומכסכסן. כצ"ל:
ה שמעיקר העולם חרוצות לו. כמדומני שצ"ל שמיקרו של עולם כו'. וכלישנא דקרא יקר חרוץ. ור"ל שמפי הקב"ה או התורה שנקראת יקר כדאיתא בויק"ר רפ"ב חרוצות: