פרק סג · פסקה יד
טז ויש בה שמחה. עמ"כ בשם רש"י. ובפר"א פל"ד אית' שהוא מאכל צרה. ואפשר מפני שאמרו בברכות (מ"ו) שהרגיל בו א' לשלשים יום מונע אסכרה מביתו לכן קוראו מאכל שמחה ג"כ. וקצת משמע ממ"ש בפסחים (ג:) דהול"ל עדשים נעשים יפות. שאינן מיוחד למאכל צרה דווקא:
יז השרים זה מיכאל וגבריאל. שרים של המלאכים וכדדרש עליה שלהי שה"ר מלכי צבאות מלכהון דמלאכיא:
יח כמשחקים. מניין שהסכים הקדוש ברוך הוא כו' ליעקב דכתיב כה אמר כו' כן הוא בילקוט וכצ"ל:
יט מעולמו יצא. עי' פי' המ"כ. וכן מתפרש מלתיה דרבי לוי גופיה בויק"ר פל"ב ע"ש: