אור ברסלב

חידושי הרד״ל על בראשית רבה

פרק סב · פסקה א

פרק סב

א זכורה לעולם ויגוע אר"י בר אלעי כו'. מת בחולי מעיים בשיבה טובה זקן ושבע כתיב עוז והדר כו' כצ"ל:

ב אריב"א החסידים כו'. שמחות פ"ג. וכמ"ש בשבת (קי"ז:) ובכתובות (ק"ג:) שרובן של צדיקים מתים בחולי מעיים:

ג כעשרה וכעשרים יום. כ"ה הגירסא גם בפירוש להרמב"ן וגם בתורת האדם להרמב"ן שער הפטירה ט"ו ע"ד. והגר"א בשמחות שם הגיה כשנים ושלשה ימים. ועי' בפירש"י פ"ק דיומא דמרוק אכילה שבמעיו די לה ששה ימים וע' מש"ל בס"ד:

ד לומר שהחולי ממרק. פירש"י בשבת שם ממרק עונות וכ"מ בשמחות שם דמסיים כדי שיהיו זכאין לע"ל שנאמר מצרף לכסף וגו' (ומפני שחולי מעיים קשה ביותר כמ"ש בשבת (יא.) כל חולי ולא חולי מעיים וכ"ה פי' לשון החולי ממרק בירושלמי ברכות פ"ב לענין תפילין שמביא קרא דהרופא לכל תחלואיכי הסולח לכל עונכי (אלא ששם נאמר חולי סתם ולא פרט חולי מעיים והתוס' בשבת שם פי' בשם המדרש למרק אכילה שבמעיו) וכההוא דיומא שהבאתי לעיל:

ה כל מי שנאמר בו גויעה כו'. פי' הרמב"ן שהיא מיתה בלי חולי ומכאוב כגבר יחלש וימות. ולכן אמרו כאן בחולי מעיים שאמרו ברפ"ד דערובין שמתים כשהם מספרים:

ו והם ישנים. כאדם שהוא שבע ומתוך כך המאכל מביא את השינה לגוף כן הם שבעים בראיית הטוב והצפון ונפשם שבעה וישנה במנוחה. ועי' רמב"ן. וזהו שמכניס בב"ר ובירושלמי מיתת צדיקים בשם דמך שהוא שינה וע' פר"א פל"ד:

ז שכבתי ואשקוט. ישבתי אז ינוח לי הוי בשעת סילוקן כו' כצ"ל:

ח אמר כל אלין דאבהו. כ"ה בשמ"ר פנ"ב וכצ"ל:

ט משפטי את ה'. ופעולתי את אלהי כצ"ל:

י ור' יוסי בן פטרוס כצ"ל. וכ"ה בשמ"ר וע"ש נ"א בפסוקים אלו:

יא שכרן. בשמ"ר שם הלשון היקר שהוא מתוקן להם וכלשון המקרא יקר כו':

יב יפה לפתילה כו' יפה לתאנה כו'. ובדרוש הספד פרשתי שהנמשל על בני דורו. שהן חיבור לחכם הדור כפתילה עם הנר (ופי' נר הוא נר ממש לא כהיד"מ) וכתאנה עם הפירות. רבי חייא רבה ותלמידוי כו':

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על בראשית רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה