פרק נט · פסקה יב
ז ושמע קל כלביא מנבחין הוא מצית כו'. כמדומה לי שצ"ל קל קלתייא שהוא תרגום כד קולתא. ור"ל כששומע קול הכדים ששואבין בהן מים מנבחין במים (ושייך בזה לשון קול כד"א מקול מחצצים בין משאבים). ונבוח הוא כמו נפוח קול הבעבוע שמנפחין הכדים בשעת שאיבה (ועי' בויק"ר פל"ג נפח בקולתא). והכוונה כששומע קול הכדים מנפחים שיוצאות הנערות השואבות לשאוב בהן. הוא מצית מה הנערות השואבות אומרין שמתוך כך הוא עומד על עניניהן. וכמ"ש בכתובות (ס"ב:) בר"ח בן חכינאי אזל יתיב אגודא דנהרא ושמע דאמרי בת חכינאי מלי קולתך. (ועי' בפר"א פרק ל"ו מי שנכנס ומוצא נערות יוצאות לפניו דרכו מצלחת מניין מאליעזר כו'):