פרק מט · פסקה ב
ב סוד ה' ליראיו כו' עד שעמד אברהם כו'. שנקרא ירא כד"א כי ירא אלהים אתה כדלקמן וכ"ה בתנחומא ס"פ לך לך ובאג"ב פט"ז:
ג ביני וביניך. כדבר סוד שאין ידוע כ"א בין איש לרעהו:
ד דיו לעבד שיהא כרבו. באג"ב שם משל למלך שהיה לו אוהב עשיר א"ל מה אתן לך כסף וזהב יש לך אלא הריני חוגרך אנין שלי ואתנה בריתי ביני ובינך. ע"כ. ופי' אנין חגורה שחוגרין בה המלכים. והוא משל למילה שכתוב בה חגור חרבך על ירך גבור צלח ורכב. שהיא כחרב על ירך לאות מפחד של יצה"ר דג"ע. והוא כענין אנון של מלכות שחוגרים לסימן ממשלה וגבורה ועיין בילקוט בשם אבכיר:
ה ואח"כ וכו'. בתנחומא גרס קרא בסוד ישרים ועדה: