פרק מח · פסקה יז
כט וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה. זמני (היינו ווסתות) האשה הזו כ"ז שהיא ילדה יש לה עדוין (פי' עיבורים בל' תרגום) ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה עדויין וכ"ה. בילקוט וכ"מ שהיה הגי' לפני המ"כ וכצ"ל:
ל טוחן. כד"א תטחן לאחר אשתי:
כט וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה. זמני (היינו ווסתות) האשה הזו כ"ז שהיא ילדה יש לה עדוין (פי' עיבורים בל' תרגום) ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה עדויין וכ"ה. בילקוט וכ"מ שהיה הגי' לפני המ"כ וכצ"ל:
ל טוחן. כד"א תטחן לאחר אשתי: