פרק מא · פסקה ז
ט לשון ערוה. עיין נזיר (כ"ג):
י כי כלה משקה. שהיו כולן זונות וראוין להבדק כסוטה הד"א והשקה כו'. כ"ה הגי' בפסיק' דחנוכה ה"ד וכצ"ל:
יא לאילנות. ברייתא בספרי פ' עקב פסקא ל"ח:
יב רמ"א אין לך כו'. תוספתא ספ"ח דשבת:
יג כשאדם רע כו' סדומי. כמש"ל פמ"ג רעי גוים אלו אנשי סדום:
יד קשה מאמורי. כמ"ש את האמורי וגו' וחסון הוא כאלונים (ועמוס ב'):
טו ואלו היו החשוכין שבהם. כצ"ל. בכ"ף. והן הרשעים הגדולים (שהן חושך):