פרק מא · פסקה א
א לא עקומים. גי' הערוך עומקים:
ב ולא היתה עושה פירות. בבמ"ר פ"ג ובשוח"ט שם מסיים והרכיבו אותה ולא עשתה פירות עבר דקלי כו':
ג כל מי שהוא עולה לראשן ואינו משמר כו'. מפני שהן גבוהים מאד כדתנן ברפ"ב דפאה בדלית ובדקל כו'. וארזים כתוב במקרא כ"פ שהן גבוהים. כך כל מי שהוא בא להזדווג כו' נוטל את שלו כו'. י"ל דדרש ליה מקרא דצדיק כתמר כו' דקאי אדלקמיה בקמים עלי מרעים תשמעני אזני דסופו צדיק כתמר יפרח. והקמים עליו יפלו אחור וינזקו בקימתם ועלייתם עליו (ורישי' ותבט עיני בשורי. יש לדרשו על פרעה ומצרים שבראותם יפיה קמו עליו ללקחה ואח"כ ראו עיניו בנקמה ממנו כדמפו' להלן):