פרק לח · פסקה ח
יב מצרים חמר לכוש. עיין מ"כ ויד"מ. ול"נ דיליף האי הבה נלבנה והבה נרדה מן הבה נתחכמה לו דמצרים על ישראל וזה סיוע למ"ש בכתבים ז"ל שענין מצרים הוא א' עם ענין דור הפלגה:
יג בני תרתין. שהיתה כוונתם לרעה עמוקה. כענין בקדש בהמ"ק (כמ"ש בזוהר עד.) שאמרו נבנה מאליו:
יד אין שם אלא עבודת כוכבים. שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו כ"ה באדר"ע אות רי"ש:
טו פי כסיל וגו'. בשוח"ט מז' א' מביא מקרא דמגורת רשע היא תבואנו: