פרק לד · פסקה א
א זה נח שהיה סגור בתיבה יב"ח. ז"ל התנחומא והיה מתפלל תמיד הוציאה ממסגר נפשי שנאמר על זאת יתפלל כל חסיד וגו' רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו ר"ל מן המבול:
ב לתת הודיה לשמך. כדין היוצא מבית האסורין שצריך להודות וכדמסיים כי תגמול עלי רמז לברכת הגומל:
ג יתכללון בי צדיקיא. עיין מ"כ ובפר"א פ' ס"ג הלשון ויכתירו לך הצדיקים כתר מלכות שהוצאתני מן המסגר הזה: