פרק לב · פסקה ח
טו דרגש ליה ימלל. עמ"כ ובספרי האזינו פסקא של"ז הלשון כל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה:
טז פרט לסרוחין. עיין מ"כ ובילקוט גרס סירוסין (אלא דקשה כאן סירוסין ל"ל למעוטי ת"ל משום שאין ראוין להחיות זרע. ועיין בתוס' פ"ק (דעבודת כוכבים ו'):
יז וקראו אחת מהנה גו'. פי' הוא צוה ורוחו הוא קבצן. ור"ל זהו מ"ש דרשו מעל ספר ה' שפיו צוה לנח ואח"כ רוחו קבצן מאליו:
יח והקיפה אריות. דרש ויסגור ע"י אריות כמ"ש במכילתא בשלח סגר עליהם המדבר ע"י חיות כדא' וסגר פום אריותא. ובפרש"י ביחזקאל י"ד הביא בשם הב"ר כן: