פרק לב · פסקה ג
ז היא משתמנת. שוה בשומא במקחה יותר וכלשון משמנין ביניהן שבש"ס:
ח אמרו לאלהים מה נורא כו'. שלא בפניו כו'. שם אלהים שהיא הנהגת השגחת מלכותו בעולמו שהיא נגלית לנו. ואנו מדברים על בחינה זו הגלויה לנוכח. קרוי בפניו. וא"א כ"א מה נורא מעשיך נורא מלכותו בבריותיו. ואין מזכיר חסדו מעולם כ"א כשאומר הודו לה' שהיא בחנת שם המהוה לכל תמיד ובחינה זו נסתרת מאתנו וקוראה שלא בפניו אז אומרים כ"ט כל"ח: