פרק יט · פסקה א
א חכמה הוא מרבה עליו כעס. ע"ד מ"ש צורבא מרבנן דרתח אורייתא מרתחא ליה. ועיין במדרש שמואל פ' ז'. ובקה"ר שם ע"פ זה:
ב חמור זה יוצא צינה עליו כמה חככים כו'. באמת אמרו בשבת (נ"ג ע"א) ובמ"ק (י"ב ע"א) שחמור קריר ליה וסובל צינה ביותר. ובקה"ר ובמדרש שמואל שם הגי' חמור זה ועוית עליו גמל זה ועוית עליו וע"ל פ' כ' ובערוך ערך אבובית הביא הגי' חמור זה יוצא חמה עליה אבבית עליה:
ג על דין הוא רבה. הוא אכילה גסה לפניו ומזיק ליה:
ד עומד כקנה כצ"ל. מפני שהנחש דק וארוך המשילו לקנה. ואפשר עיקר הגי' צ"ל עומד בקומה: