פרק יב
פסקה א
א הפקחים יודעים כו'. כשמתבוננים בו יפה יודעין מעט רמזי גבורותיו. ולא כולם (וכרישיה דקרא אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו כו' דמשמע שמעט נשמע):
ב מלך ב"ו א"א יכול לעמוד. שנאמר מי יבוא אחרי המלך וגו' כ"ה בקה"ר (פ' ב' פ' י"א). ועל מקרא זה סובב והולך המאמר ולקמן מיותר:
ג משל לחרישת קנים כו'. פתחים הרבה כו' משל הראשון ענינו שהפקח צריך להסיר דרכי הטעיות שהם כמו קוצים ומכשולות לרבים בעניני החכמה. ומשל השני שאף כשהסירו הקוצים והגיעו לפלטין יש בו פתחים הרבה. וצריך הפקח לסדר הדברים כראוי פתח אחר פתח שלא יתבלבלו הנכנסים בתוכו:
ד והוא שבחו. עיין מ"כ. שעיקר חזותו תלוי בחוטמו כצ"ל ופי' ראיית והכרת פניו ועיין רש"י שבת (קנ"א ע"א) וכפי' הרמב"ן בסדר אמור על חרום:
ה ומשובחין הן שנאמר אלה תולדות כו' בהבראם. לומר שאף התולדות לדורות שנסדרו ע"פ הטבע הן נאין ומשובחין מפי בוראן כביום הבראן שנאמר שם וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד:
פסקה ב
ו ואת אמרת ואת כל אלה. כצ"ל כמ"ש ביד"מ. וכ"ה בילקוט ישעיה:
פסקה ו
ז באותה השעה גרעה קומתו כו'. כ"ה לקמן פ' י"ט ובפסיקתא ר"פ החדש וכצ"ל:
ח שנאמר כי זרע השלום כו'. עיין בתנחומא עקב שמביא מקרא דעלהו לא יבול ומשום ששם חושב פירות הארץ והאילן בחדא. לכן סגי ליה במקרא זה דמיירי בעץ שעל הנחל לע"ל. וכאן שחושב פירות הארץ והאילן בשנים מוכרח להביא מקרא זה דכתיב ביה הגפן כו' והארץ תתן יבולה:
פסקה ח
ט שאתה רואה כו'. שנאמר בראשית כו'. נראה דצ"ל ונאמר בראשית ור"ל שמא תחשו בשמים וארץ קרויין ח"ו תולדות של מעלה. כמשלי המיטהאלאגיע של ההודיים לז"א בראשית ברא כו' שהן ברואים ולא הולדה ח"ו. וכן נאמר כאן אלה תולדות השמים והארץ בהבראם:
י בראשון ברא מן העניונים ומן התחתונים שנאמר בראשית ברא כו'. בשני ברא מן העליונים כו'. כצ"ל וכ"ה בילקוט ראובני ספ"ט ובילקוט כאן וכ"ה בויק"ר ספ"ט:
יא המשל זה כו'. עמ"כ שצ"ל הגי' בהפך וכ"ה בשה"ר ספ"ג ובכ"מ:
פסקה ט
יב וחיה שומעת קולה. כצ"ל כמ"ש ביד"מ וכ"ה במדרש שמואל פ"ט:
פסקה יא
יג כי לשלג יאמר הוא ארץ. ונאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים מה שלג כו' כ"ה בקה"ר פ"ג ופ' י"ט:
פסקה יב
יד ואח"כ מביא הוגנים. עיקר פירוש משוטות ועיין בב"ב (ע"ג ע"א):
פסקה יג
טו מוצק כלים אננקי. בערוך ערך אננקי וערך בלס הגי' מוסך בולס ופי' של זכוכית וע' בירושלמי ריש ברכות:
פסקה יד
טז מחשבה בלילה. כדאמרינן לילות יסרוני כליותי. שכליות יועצות מחשבות בלילה (וזהו שתקנו בברכת השכיבנו ותקננו בעצה טובה כו'):
פסקה טו
יז כוסות דקים. כן צריך להיות בד' וכן הוא בילקוט:
יח מקריסין. כמו מקרישין בשי"ן שהוא קרישת הקרח. ועיין בפרש"י חולין (מ"ז ע"ב) בקרירי לא דמטרשי כו':
פסקה טז
יט והארץ היא עשתה צביוני כו'. כדלעיל סוף פ"ו ארץ שרצתה כו':
כ שלא תזוז כו' הה"ד יסד ארץ כו'. נראה משום דאמר לעיל בשמים שאין משתנים מבריאתן בחזקתן ומראיתן. לכן מפרש כאן שאף הארץ לעולם עומדת בטובה. כי יסדה ה' שבל תמוט עולם ועד ממכונה: