פרק י · פסקה ט
יג חסרה כלה שתכנס כו'. היינו ויכל אלהים ביום השביעי שבו נמצאת הכלה. כלל גמר הכל. וראוי לשכינתו יתברך להגלות על עולם מלא למלוך עליו בכבודו. וכן למ"ד חותם. השבת הוא חותם תכלית כל הברואים:
יד תלמי כו' ברומי כו. ט"ס שתלמי מלך מצרים היה ולא ברומי:
טו שאנן ונחת שלוה והשקט. פירש בס' הפרדס הגדול לרש"י (נ"ו ע"ד) שסמוך אקרא (ישעיה ל"ו) וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות יש דרשוהו בשוח"ט על שמירת שבת: