פרק טו · פסקה ו
ה אמר ריב"א עץ חיים כו'. ירושלמי פ"ק דברכות שה"ר (פ"ו) תדא"ר (פ"ב) ועיין בס"ת בזוהר ר"פ לך לך:
ו לא סוף דבר נופו כו' אפילו קורתו. פי' לא תימא שהנוף שהוא מתפשט הרבה מחזיק ת"ק שנה אלא אף הגזע שהוא קורתו וכ"פ הרמב"ם במורה ח"ב פ' ל'. ולא כדברי המ"כ וכן פייט הקלירי בסלוק יום א' של סוכות: