פרק ט · פסקה ה
ד והנה טוב. זה עוה"ז מאד זה עוה"ב כ"ה בילקוט. וכן להלן צ"ל מאד זה יצ"ה כו' שעי"ז הוא בעל בחירה. ומעלתו גבוה וכ"ה הגירסא בקה"ר (פ"ג פ' י"א) ובילקוט וכ"מ בשוח"ט מז' ט':
ה אתה הוא שגרמת כו' עי' בפי' רשב"ם (ב"ב ע"ה):
ו של רמיות. שלא יהו הרשעים אומרים כו' כצ"ל והוא הכל טעם א':
ז לפיכך לכן בארצם משנה יירשו. בשביל שיקברו בארץ: