פרק ו · פסקה א
א ארבעה עשר מטמועין. עמ"כ דאותו מולד היה ביום ד' אחר חצות. וכן מפורש בפסיקתא דפ' החודש בסופה. אף שבאמת צ"ע כשנחשוב היתרונות מן מולד ניסן של אדה"ר ש"ט תרמ"ב. וכבר העיר התשב"ץ במאמר התקופות שבספרו יבין שמועה על הא דאמרינן בשבת היה ר"ח ניסן בזה ע"ש:
ב שניהם נבראו. מוהיו לשון רבים קדרש. וכ"ה בירושלמי ספ"ב דר"ה ר"י אומר והיו ע"י זה וע"י זה:
ג ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. להאיר על הארץ והיו לאותות כו' כצ"ל. ומן אותם להאיר כו' מבואר איה ג"כ דשניהם להאיר נבראו. וכן מביא מזה בזוהר ויחי (רל"ו):