אור ברסלב

חידושי הרד״ל על בראשית רבה

פרק ד · פסקה ב

פרק ד

א לחים היו. בא ליישב דהא השמים נבראו ביום ראשון:

ב יחזק הרקיע. מלשון רקיע דרש וכד"א (איוב לז) תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק. ועי' בירושלמי ריש ברכות:

ג יצאה האש מלמעלה וליחכה פני רקיע. לפרש הא דלחים היו שמים ובשני קרשו בא. לומר שהיה זה ע"י שליחכה האש פציהם נתיבשו וקרשו ועי' פר"א פ"ב שהאש נברא אז עם הרקיע. ובביאורי שם פירשתי בס"ד דהיינו כדתנן בביצה. אין מוציאין את האור מן המים:

ד ברוחו שמים שפרה כו' יפה למדני ר"ח. דרוחו היינו כביכול הבל פה של הדבור שהוא של אש כמ"ש ואש מפיו תאכל (ש"ב כ"ב) וכמ"ש בארוכה בס' רזי"א (שהוא ס' סודי רזי לרוקח ז"ל):

ה בא מע"ב ללמד על מ"ת. בברייתא דל"ב מדות מדה י"ב תניא. עדיין לא שמענו במע"ב שליהטה האש את פני הרקיע. וכשהוא בא למ"ת אומר לוא קרעת שמים ירדת וגו' בשם שעשית במע"ב כך עשית במ"ת. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע כבר נבראו מיום הראשון אלא שלא היו מצוחצחות עד שבא האש מלמעלה וליהטה פני הרקיע. בא מע"ב ללמד על מ"ת ונמצא למד ע"כ. וללשון מצוחצחות דהתם אפשר דכאן נמי גרסינן צחצחה האש. אבל לשון בין העליונים לתחתונים במ"ת אין מיושב ע"ז יפה:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על בראשית רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה