פרק א · פסקה יג
כז שם שמים על הקרבן. כצ"ל ועי' בנדרים פ"ק (י'). ובת"כ ויקרא פ"ב ובספרי האזינו פ"א:
כח המחרפים ומגדפים והעובדים עבודת כוכבים. היינו כדור אנוש שהחלו לקרות בשם ה' לכוכבים שלהם כמ"ש הרמב"ם בחבורו (והוא גרוע יותר מן המחרפים ומגדפים) והיינו דמסיים עאכ"ו שימחו מן העולם ר"ל כדור המבול שנמחו מן הארץ (ונמח שמם מדה כנגד מדה שפגמו בשם הקדוש) ודור המבול השלימו חטא דור אנוש כמ"ש בלקוטים בס"ד:
כט והארץ החדשה. שמים חדשים וארץ חדשה אכ"כ אלא הארץ החדשה כ"ה בילקוט וכצ"ל ובילקוט ישעיה מסיים כאן הא דלעיל דאת השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ שעלתה במחשבה שגם הן נכללו בבריאת שו"א הראשונים וע"ל פכ"ב וס"פ נ"ג: