פרק א · פסקה י
טז במעשה בראשית כהדא דבר קפרא. כצ"ל ופירושו ס"ל כב"ק דמותר לדרוש במע"ב דסבר דמן היום שנבראו אתה דורש וכ"ה בירושלמי פ"ב דחגיגה (דאמר שם אין דורשין במע"ב כר"ע ברם כר' ישמעאל דורשין ושואל שם לעובדא ר"ל אם יש לנהוג כן למעשה הלכה. ואמר ממה דר"י בן פזי ישב ודרש במע"ב כו' הדא הלכה כרי"ש. ולבר קפרא דהכא אמר שם ג"כ דלדידיה מותר לדרוש מן היום כו' ע"ש) ובפיסקא דעשרת הדברות קמייתא. ולמה נברא הוא דבור בפ"ע:
יז ארירה. פי' רובו שלא לטובה ועיין בזוהר ויגש (ר"ה) ועי' תדבא"ר פל"א:
יח מלמטה מאחוריו. בירושלמי חגיגה פ"ב ליתא תיבת מלמטה ופי' לפ"ז עוקץ שלמעלה מלאחריו וכמ"ש בס' התרומה סוף הלכות תפילין ע"ש:
יט והוא מראה להן בעוקצו שלאחריו ואומר ה' שמו. פי' בסה"ת שם שמראה כלפי אות א' שלפניו שהוא אחד (והוא שמו של הקב"ה כמ"ש בילקוט ריש פ' בראשית בשם אותיות דר"ע) ובירושלמי דחגיגה הגי' אדון שמו: