חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק כג · פסקה ז
לג היו מברכין ברכה אחת כו'. עיין בראש בברכות (מח:) שפי' על הנוסח (ועיין רשב"ץ ח"ב סי' קס"א) והלשון דהכא צ"ע לפרש כן:
לד נשאתי את ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם ארץ כו' כצ"ל. וזהו לשון שאני שתרתי אותה (ופירושו לענין הדרשא דהכא על מה שהקב"ה סימן אותה כאן בגבולותיה סביב כאלו כביכול התהלך לתור בה וכמ"ש (ביהושע יח) ויתהלכו בארץ ויכתבו וכו'. ובחנם דחק המ"כ):
לה ס"ב היו שם. משמע שהלשון בימי יהושע אבל בב"ר פנ"ג מבואר שהוא במשתה הגמל את יצחק ע"ש: