אור ברסלב

חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא

פרק כא · פסקה כג

פסקה כב

לח זש"ה יספת לגוי כו'. בילקוט כאן ובישעיה בשם פסיקתא נראה שהן שתי דרשות על מקרא דויספת לדרשא א' דרש נתת שלוה כו' ומסיים בה אבל בישראל נתת שלוה לדוד ושלמה ודניאל נכבדת שברכוך ויברך דוד וכן בשלמה ודניאל. ואח"כ דרש ד"א יספת כו' אמרה כנסת ישראל נתת לעובדי כוכבים יו"ט אוכלים ושותים ופוחזים אבל ישראל אינו כן נכנסין לבהכנ"ס ומקרבין קרבנות. וע"ז מסיים עליך להוסיף לנו מועדות כו'. וכאן נראה ערבובי שתי הדרשות יחד בקצרה:

לט אלא אמרו סור ממני וגו' לדור הפלגה ואמרו הבה נבנה כו' כ"ה בתנחומא וכצ"ל:

מ ואין גוי ה' אלא ישראל שנאמר כו' כצ"ל.

מא אלא אני מוסיף לכם מועדות שנאמר ביום השמיני כו' אפשר רמיזא בקרא דרחקת כל קצוי ארץ. ולומר שרחק עובדי כוכבים שעליהם קרבין קרבנות החג רק קרב ישראל להקריב לפניו על עצמם ביום השמיני כדמפרש:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה