חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק כא · פסקה ו
יא ענותנותו של אותו צדיק כו' (וכן אמרו שלהי מכות על יהושפט כשהיה רואה ת"ח היה עומד מכסאו כו'). ונראה שלכן בברכות (ו.) אמרו דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע ולא הביאו מיהושפט. משום שיהושפט ענוה יתירא היתה בו וירד כהדיוט. (וכ"ש לההוא דהכא שנגזרה עליו גזירה ולא נחשב למלך. אלא שהוא לא ידע מזה) ופשוטו י"ל גם כן משום שיהושפט היה שלא במקום מלכותו. לכן ניחא ליה טפי להביא מיהורם:
יב זו נקלה ובזויה כצ"ל ומפרש נקל כמו נקלה פי' בזויה ונראה קלונה ובזיונה הוא כמ"ש שנתנו בנותיהם בפרסום בקלון לזנות גם מפני שמואב היה מתגאה מאד כמ"ש (ירמיה מח) שמענו גאון מואב גאה מאד וגו'. לכן אמר שלפני המקום הם נקלים ובזויים במעשיהם:
יג שנאמר ונקל זאת כו'. זה כתוב קודם מקרא דכל עץ טוב תפילו במלכים שם (והמציין טעה) ודרש כאן שהיתה בזה שאלה מאלישע ותשובתו ע"ז ונקל כו'. וסדרו בכתובים לקצר תשובת אלישע מקודם: