חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק כ · פסקה כ
סא והיה משחק בו. מלשון רש"י בתורה נראה דדרש מה דבר ה' דברים של מה בכך:
סב עמוד אין אתה רשאי כו'. כדמפ' מעגלון קום כו'. ומפרש"י שם משמע שלצערו היה אומר ע"ש:
סג והייתי סבור לקללן ולהכחידן כ"ה בתנחומא ופירש שבלעם חשב באותה שעה שכעס עליהם הקב"ה קללן. ולגי' דהכא אפשר צ"ל והייתי סבור שיכלם ויכחידם ועל הקב"ה קאי וכמ"ש ויחר אפי בהם ואכלם וגו' וכתיב ויאמר להשמידם לולי וגו':
סד ומעט עשו תשובה. פי' כמעט רגע ובתנחומא הגי' מיד עשו:
סה חוזק וגו' ביום ההוא נאום כו' כצ"ל:
סו ובטל מ"ש לאביו כו' לאנשי ענתות כו' ויק"ר פ"ו:
סז אלא בגאות שלהן עמ"כ ובתנחומא הגי' בזכיות שלהן:
סח ומנחשים ואלו מבדים אותם בתשובה ומבטלין קסמיהן כ"ה שם בילקוט:
סט ומלה"ש רואין כו' לכנוס במחיצתן. דב"ר פ"א ירושלמי ספ"ו דשבת ועיין נדרים (לב.):
ע וחוטפין ק"ש. פי' ממהרין סמוך לקימה ואח"כ מפליגין במו"מ ועי' בפרש"י בתורה (משום שהמשיל כאריות תפס לשון חוטפין):
עא אחד מהם בכלום. פי' באיזו דבר עבירה:
עב או אם מחבלים באים כו'. מפחד בלילות זמן שליטתם או ביום כההוא דריש (מגלה ג.):
עג נאכלין המחבלין כו'. דרש יאכל טרף שהן אכלין הטורפין ומזיקים:
עד רוחו לה' ואומר בידך כו' כ"ה בתנחומא וכצ"ל וכמ"ש בברכות (ה.) חד פסוקא דרחמי כגון בידך כו':
עה וכשננער ממליך להקב"ה כ"ה שם והוא בברכת אלהי נשמה שאומרה כי מתער (וזה שלא כנוסח הירושלמי פ"ד דברכות ושוח"ט מז' י"ז ופסיקתא דזכור שאמרו הנוער משנתו אומר מחיה המתים):