חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק כ · פסקה ג
ו נראים לעמונים כו' ולמואבים כו'. עיין ב"ק (לא):
ז לגור ואחזו אותה כצ"ל כד"א לגור בארץ באנו וכתיב ויאחזו בה:
ח כל ארצם ביד ישראל כ"ה בתנחומא:
ט כי רק עוג מלך הבשן וגו' הנה ערשו וגו' הלא מרבת בני עמון באו ישראל כו' כצ"ל. למה שהיה ערשו ברבת בני עמון עיר הממלכה דרש שכבש בני עמון (אלא שרבת בני עמון לא היתה מארצם שטהרו בסיחון שלא כבשה משה):