אור ברסלב

חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא

פרק יט · פסקה ו

פסקה ה

כב דאמר רב הונא כתיב כי אקח מועד אני מישרים אשפוט וכתיב והיה כו'. כ"ה גם בתנחומא ורבינו בחיי. ומשמע שדורש כי אקח מועד לעוה"ב (כד"א למועד מועדים וכ"ה בשוח"ט שם) כל טעמי משפטי התורה יתגלו שהן במישרים ולא יהיה עוד כחקה. אבל לשון דאמר רב הונא אין מיושב. ואולי חסר כאן וצ"ל בעוה"ז חקה אבל לע"ל אני מגלה טעמי פרה וע"ז מפרש דאמר ר"ה כו':

כג יקפאון כתיב כו' כהדין סמיא דצפי כו'. עמ"כ גי' הערוך והילקוט כהדין בולם וכ"ה בפסיקתא שם והוא בולם של זכוכית המתבשל ונקפה מדברים חשובים חול ועפר וכי"ב ונעשה צלול כן לע"ל יקפאון יהיו צלולים כל הדברים שהיו אפלים בלא אורה בטעמי תורה. ולגי' דהכא כהדין סמיא דצפי כו'. לכאורה ל"ג יקפאון כתיב. אלא אדרבה דרש לקפאון לשון כסוי והיינו דאמר דברים המכוסין מכם כו'. כלומר לא יהיו עוד יקרים ומכוסים. ועיין פסחים (נ.):

כד בדרך לא ידעו וגו' אשים מחשך לפניהם וכתיב אלה הדברים כו' כצ"ל:

כה וכל יקר ראתה עינו זה ר"ע. פי' בס"ד בבאורי לפר"א פ"א דרישיה בצורות יאורים בקע דריש ליה על ר"ע דאמרינן באדר"ן פ"ו שבא לידי תורה ממה שראה שהמים בקעו בצורות אבנים ע"ש וזה זכה לראות עינו כל יקר (זהו אור יקרות דלעיל) ע"ש בארוכה דבר פלא:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה