חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יח · פסקה כא
מט חוץ מן יונה שהוא בפ"ע. עמ"כ ואפשר מפני שסובר שהוא היה הראשון בזמן לכל נביאי תרי עשר (ולא ס"ל מה שדרשו שיואל בן פתואל הוא בן שמואל הנביא) ולכן מנו אותו בפ"ע בכלל כ"ד והשאר היו טפלים לו. רק בכלל חמשים מנה גם י"א אלו:
נ וששה סדרים וט' פרקים דת"כ. היינו שספרא שהוא ת"כ היה נחלק אצלם לששה סדרים וט' פרקים וכן בה"ג סוף הספר מונה ט' דבורים ת"כ [וז"ש בקדושין ל"ג שני שלישי שליש שניתי לו בתו"כ שהיו חולקין תו"כ לשלשה חלקים של שלשה שלשה שהם תשעה] (ובת"כ שלנו נשאר זכרונם עדיין שנרשם באיזו מקומות דבורא דנדבה דחטאת וכי"ב):
נא פ' בתי מדרשות שהיו בירושלים. שבכ"א מהן היו שונים פנים אחרות של דרשות. וביין רוקח להרוקח גרס פ' מדרשות וכמ"ש בתקונים (קמ"ג.) תמנן ספרי דאגדתא:
נב שי"ח הוא אליעזר נדרים (לב.):
נג השטן בגי' שס"ד. יומא (כ.):
נד אמר רבי אמי בר אבא אברהם כו'. נדרים שם:
נה י' יצחק עשרה כו'. פר"א פל"ב תנחומא שמות:
נו תורה תרי"א. עיין שלהי מכות:
נז וח' גרורין. בתנחומא הגי' חוטין ועתו"ס מנחות (לט.) ד"ה לא והרמב"ן בריש השגות שרש א' משרשי המצות כתב שאינו יודע אם היא אגדה:
נח ימי אברהם כו' כימי השמים כו'. ירושלמי ריש ברכות:
נט הוקם על כנגד כו'. הביאו טא"ח סי' מ"ו:
ס ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שם בחנני כו'. שבקש דוד שיחתמו בו ברכה כדאי' בסנהדרין (קז.) ובתוס' רי"ד ז"ל בתענית (הנדפסים ס"ס המכריע) ביאר בארוכה שבנוסח הירושלמי היו כוללין את צמח דוד עם ובונה ירושלים ביחד וחותמין אלהי דוד ובונה ירושלים ע"ש:
סא הריון בגי' רע"א כו' נדה (לח:):
סב ומנין למקוה כו' לאט בגי' מ'. מדרש משלי ס"פ י"ג והביאו בס' הישר לר"ת סי' תרכ"ב וכתובה בש"ג סביב המרדכי בשבת (עח:) מדפי האלפסי [ובערוך ערך לאט]:
סג צריך שיפריש ממ"ג וחומש כו' כצ"ל וכ"ה בתנחומא ומלת אחד ט"ס ששיעור חלה הוא א' מכ"ד לבעה"ב וממ"ח לנחתום:
סד אבות מלאכות כו' אלה הדברים כו' שבת (ע'.):
סה כנגד מ' קללות כו'. עי' לעיל פ"ה:
סו ששך בא"ת ב"ש כו'. עי' מגלה (ז.):